בשלושת ימי הפרעות הראשונים בערים המעורבות בחודש מאי, במהלך מבצע "שומר החומות", נוכחות המשטרה בשטח הייתה דלה יחסית לאירועים, והשוטרים התקשו להגיע לקריאות שקיבלו מאזרחים שהיו במצוקה. למרות הזמן הרב שעבר מאז והלקחים שהופקו, נראה שגם בגל הפרעות הבא, שלפי בכיר במשטרה יקרה בוודאות ואף יהיה אלים יותר, כוחה של המשטרה יהיה מוגבל ביותר.
"גל פרעות נוסף הוא לא שאלה של אם אלא של מתי", אמר בשיחה עם וואלה! בכיר במשטרה. הדברים מקבלים עוד יותר משנה תוקף לאחר הביקורת שנמתחה השבוע נגד הארגון. "ההערכה היא כי ההתפרצות הבאה תהיה אלימה יותר כלפי אזרחים ושוטרים, אך גם הפעם ייקח לנו לא פחות מ-72 שעות בכדי לבצע הכנות לקראת הפעלת כוחות משמעותית ולהגיב לאירועים. זאת, בשל המצב התקציבי שבו נמצאת המשטרה כיום".
לדברי הבכיר, זמן התגובה של המשטרה לא חריג גם ביחס לצה"ל, שכדי להעמיד מערכים מלאים של מילואים למלחמת פתע נדרש לסדר גודל זהה של זמן. ההבדל בין הגופים, לדבריו, הוא שבעוד הצבא יכול להגיב תוך זמן קצר מאוד באמצעות ארטילריה וכוחות אוויריים, המשטרה אינה יכולה לפעול באופן דומה ברחובות ערי ישראל, והיא תלויה בכוחות אנושיים שלוקח זמן לגייס ולהפעיל מבצעית.
מצבה של המשטרה, בין היתר, הוא תולדה של הזנחה ממשלתית ארוכת שנים בתקצוב הולם, שיתאים לאתגרים שאיתם היא נאלצת להתמודד בשטח. המשטרה ביקשה מהשר לביטחון הפנים עמר בר-לב תקנים חדשים לגיוס 5,000 שוטרים נוספים, אך סורבה ותיאלץ להסתפק בתוספת של 1,000 שוטרים בלבד, ולא בכוח אדם שישנה את כללי המשחק.
בימי הפרעות בערים המעורבות, התקבלו כ-153,000 אלף שיחות במוקד החירום של משטרת ישראל, כך על פי הערכות המשטרה. השוטרים טיפלו בכ-36,500 אירועים - נתון גבוה בכ-40% ביחס לימי שגרה.
לאחר האירועים הקשים בלוד, המשטרה החלה להזרים כוחות גדולים לערים המעורבות, תוך גיוס מילואים של מג"ב בסדרי גודל חסרי תקדים. ההיערכות מבצעית, העברת פלוגות מג"ב איו"ש לתוך שטחי הקו הירוק ועוד פעולות מבצעיות שבוצעו, שסייעו למשטרה להשתלט על הפרעות שאירעו, נמשכו כ-72 שעות.
72 השעות הראשונות הן הקריטיות ביותר באירועים מסוג זה, ותגובה מהירה יותר של המשטרה הייתה יכולה לחסוך נזק, פצועים ואף הרוגים. הכתובת על העתיד כבר נמצאת על הקיר, השאלה אם מישהו ידע לקרוא אותה ולמנוע מהאזרחים לשלם מחיר יקר.